נתחיל מההתחלה
מקור המילה DIAMOND מגיע מהמילה היוונית "אדמאס". שפירושה הוא בלתי ניתן לכיבוש תכונה המעידה על נצחיות האהבה.
יהלום הוא מינרל קשה העשוי כולו מיסוד כימי אחד והוא הפחמן הוא המינרל הקשה ביותר ומגיע לרמת קשיות 10 בסולם מוס כלומר, דרגת הקושי הגבוהה ביותר.
היהלום נוצר בלחץ של כ-60 אלף אטמוספיריות לצורך ההשוואה לחץ שנו נמצאים בו בכדור הארץ הוא 1. בחום הנע בין 1200-1600 מעלות צלזיוס ובעומק של 200-250 קילומטר מתחת לפני מעטפת כדור הארץ
ולרוב נוכל למצוא אותם ביבשות העתיקות ביותר דרום אפריקה סיביר מערב קנדה ברזיל ועוד
רוב היהלומים נוצרים משני סלעים והם : אקולוגיטי ופרידוטי והתהליך בו הם הופכים לגבישי קריסטל לוקח מיליוני שנים
מה שאומר שכשאנחנו מסתכלים על יהלום אנחנו בעצם מסתכלים על פיסת היסטוריה.
אנחנו אומנם רגילים לראות יהלומים המשמשים לתכשיטים אך בזכות החוזק של היהלומים הם משמשים גם בתעשייה.
למעשה 35 אחוז מהיהלומים שמוצאים בטבע נשלחים לתעשייה ומשמשים בתור שיבוץ בראשי מקדחים קידוח סלעים קידוח בטון ליטוש עדשות זכוכית ועוד
איכות יהלומים
למעשה הסיכוי ש-2 יהלומים יהיו זהים לגמרי הוא אפסי כל יהלום הוא ייחודי ובעל מידות צבע ופגמים פנימיים משלו כל יהלום מלוטש הוא בעל ערך אך השווי שלו נקבע לפי מספר גורמים כלומר ככל שהיהלום נדיר יותר בטבע כך יעלה הערך שלו
מי שקובע את ערך היהלום והתכונות שלו הוא הגמולוג הגמולוג משתמש בשיטת הדירוג שפותחה על די הGIA
GIA היא המעבדה מספר אחת בעולם והיא ארגון ללא מטרות רווח
ארבעת הפרמטרים המרכזיים לבדיקת יהלומים הם –
- Clarity כלומר ניקיון היהלום
- Color כלומר הצבע של היהלום
- CUT כלומר איכות העבודה של היהלום ( חיתוך סימטריה ופוליש )
- Carat כלומר משקל היהלום
דרגות ניקיון :
Flawless (FL)–
יהלומים ללא תכלילים או פגמים שגמולוג מסוגל להבחין בהם בהגדלה פי 10.
Internally Flawless (IF)–
יהלומים ללא תכלילים שגמולוג מסוגל להבחין בהם בהגדלה פי 10.
Very Very Slightly Included (VVS1-VVS2)–
גם גמולוג מנוסה יתקשה לראות פגמים או תכלילים ביהלום גם בעזרת לופה. שימו לה כי הקטגוריה מחולקת לדרגה ראשונה ושנייה. הדרגה הראשונה היא הטובה יותר.
Very Slightly Included (VS1-VS2)– התכלילים הם קטנים ונעים בין כאלה שגמולוג מנוסה יתקשה לראות לכאלה שיהיה לו מעט יותר קל לראות תחת הגדלה של לופה. גם כאן יש חלוקה לרמות.
Slightly Included (SI1-SI2)–
גמולוג מנוסה יראה את התכלילים של האבן תחת לופה. בנקודה זו יש לציין כי בין היהלומנים קיימת רמה נוספת של ניקיון שאינה נהוגה במעבדתGIA ונקראת SI3 על פי רוב יהלומנים משתמשים בה כדי לתאר יהלומים שהם בין ניקיוןSI2 לניקיון I1 שהתכלילים שלהם אינם נראים לעין.
Included (I1-I3)–
התכלילים ברורים לעין בשימוש בלופה ועשויים להשפיע על ברק ושקיפות היהלום.
שימו לב, אם הולכים לפי תיעוד אמיתי אוGIA רוב היהלומים הנמכרים בישראל הם "ראסמי" בין SI2-I1. גם אם תעודות לא מוכרות מייחסות להם ניקיון מסוג VS זה לא הופך את היהלום ל-VS. השאלה החשובה ביותר שעליכם לשאול את עצמכם היא האם רואים את הפגמים או התכלילים בעין, האם היהלום נראה חלבי והשקיפות שלו נמוכה. האם הפגם שלו באמצע או בצד. האם הפגם שחור או לבן וכדומה.
חשוב לדעת!
- קראט של יהלום הוא שווה ערך לחמישית גרם (200 מיליגרם).
- המילה קראט משמשת גם בנוגע לזהב אך שם היא מתייחסת לטוהר סגסוגת ולא למשקל.
- רוב המתארסים בישראל בוחרים ביהלום במשקל 0.30-0.50 קראט.
- יהלומים בצורות הם זולים יותר מיהלומים עגולים.
צבע היהלום
נהוג לחלק את צבעי היהלומים לפי הקבוצות הבאות שהוגדרו על ידי המעבדה האמריקאית GIA.
D-F– יהלומים חסרי צבע (COLORLESS)
G-J– כמעט חסרי צבע (NEAR COLORLESS)
K-M– צבע (צהוב) חלש (FAINT)
N-R– צבע (צהוב) קל מאוד (VERY LIGHT)
S-Z– צבע (צהוב) קל(LIGHT)
משקל היהלום
- בתעשייה נהוג להתייחס לאבנים קטנות (מתחת לקראט) בנקודות. קראט הוא מאה נקודות. אבן השוקלת 0.37 קראט מכונה 37 נקודות בהתאם.
- מחירון היהלומים בנוי לפי קבוצות משקל וישנה עלייה גדולה במחיר בין מחירון של קבוצה אחת למחירון של הקבוצה הבאה. לפיכך, במידה וקיימת אפשרות, רצוי לבחור יהלום הקרוב לסוף קבוצה אחת ולא נמוך בקבוצה הבאה. כך יהלום תיאורטי במשקל 0.49 קראט יהיה משתלם יותר מיהלום בעל תכונות דומות במשקל 0.50. יהלומים גדולים יחסית בקבוצה מכונים אובר סייז (OVER SIZE DIAMONDS).
- קבוצות המשקל אינן אחידות בכיסוי המשקלי שלהם. כלומר יש קבוצות של 7 נקודות כמו 0.23-0.29 קראט, קבוצות של 10 נקודות כמו 0.40-0.49 קראט, קבוצות של 20 נקודות כמו 0.70-0.89 קראט ואף יותר מכך.
- יהלומים אלה, הקרובים לגבול העליון של הקבוצה הם באופן חד משמעי תאונות עבודה. הרי מפסידים את הקפיצה של המחירון. בנוסף, פעמים רבות לא משתלם ללטש לגדלי אוברסייז כך שלא תמיד ניתן למצוא סחורות כאלה. מאידך, תמיד טוב לחתור לכמה שיותר.
- הרבה פעמים אומרים לאנשים כי כדאי לקנות לפחות נקודה יותר מתחילת קבוצת המשקל כדי למנוע מצב של ירידת ערך במידה והיהלום נשבר. יש להבין כי שבירת יהלום זה מצב קיצוני ביותר ולא מאוד סביר ולרוב יש לשים על זה דגש בעיקר באבנים גדולות להשקעה.
חיתוך היהלום –
CUT או חיתוך – הפרופורציות בין החלקים השונים ביהלום. למשל היחס בין הגובה שלו לקוטר שלו, העובי של החגורה שלו, גודל הלוח שלו ועוד. בפרופורציות מושלמות, מבחינה מדעית, היהלום ינצנץ בשיא כוחו. זהו הפרמטר החשוב ביותר בציון הליטוש מכיוון שיש משמעות לפרופורציות אלה. המבנה והפרופורציות של היהלום יצרו שלוש תופעות ברמות משתנות של כוח בהתאם לאיכותם המדעית:
בהירות או זוהר היהלום (Brightness)– מתייחס לאור הלבן החיצוני והפנימי המשתקף מן היהלום.
אש היהלום (Fire) – ההתפצלות של האור הלבן ביהלום לצבעי הקשת השונים.
נצנוץ היהלום (Scintillation) – מידת הנצנוץ אותו מפיק היהלום והצורה הגיאומטרית הנוצרת במשחק הפנימי בין אזורים חשוכים למוארים ביהלום.
POLISH או גימור – ישנם מקרים בהם לא "מצחצחים" את היהלום עד הסוף ומשאירים חלקים שאינם מוחלקים לחלוטין. הסיבה הראשונה היא שרוצים להגיע למשקל מסוים של יהלום כדי להישאר בשווי מסוים – למשל יהלום של 0.99 קראט נמצא במחירון נמוך משמעותית מיהלום של 1.00 קראט. הסיבה השנייה הינה שיש אזורים שמעדיפים שלא לגעת בהם כדי לא ל"פתוח" פגם פנימי ואפילו לגרום לנזק ליהלום.
כך או כך, יהלומים רבים אינם בציון פוליש מושלם וסביר להניח שרוב בני האדם לא יוכלו לזהות זאת אך בציון פוליש נמוך יש להבין כי אזורים רבים ביהלום לא מוחלקים וכי זרימת האור לתוכו נפגעת.
SYMMETRY או סימטריה – פשוט מאוד, האם היהלום סימטרי או לא מבחינת הפאות שלו ומבחינת צורתו הכללית. הפרמטר הקל ביותר למדידה ולראייה בעין הוא קוטר היהלום. על פי רוב הוא לעולם לא קבוע וכל תזוזה של כמה עשיריות מילימטר היא מקובלת. סימטריה ממש נמוכה מעידה תמיד על בעיות בפרופורציה אך חוסר סימטריה קל לא אמור להדאיג כל עוד לא רואים אותו בקלות בעין.
למיטבי לכת ובעלי התקציב הגבוה התעמקות בציון ליטוש היהלום
ולסיכום – יהלום הוא המינרל היפה והחזק ביותר בטבע לוקח ליהלום מיליוני שנים לגדול ולכן מעבר ליופיו וחוזקו הוא גם פיסת היסטוריה וכמובן במשך דורות הוא משמש כסמל לאהבה .