יהלומים טבעות אירוסין ואמונות תפלות כאשר קוראים על ההיסטוריה העתיקה והסבוכה של היהלומים אין זה מפתיע לגלות כי תרבויות רבות ושונות ייחסו ליהלומים כוחות רבים ומשונים או אמונות טפלות למיניהן. הרי אין פלא שהיהלום,מוצר נדיר כל כך ששימש לטקסים דתיים, יהלום שהיה בידיה של האצולה הגבוהה בלבד, יהלום ששרד שנים רבות לאחר האנשים שהחזיקו אותו ויהלום שהיה נוכח במאבקי כוח וסיפורי דמים הוא יהלום שקיבל משמעות גדולה יותר מאשר סתם אבן חן. האמונות הטפלות הורחבו במהלך השנים גם לגבי טבעות אירוסין.
רבים מהסיפורים העוטפים את היהלומים הם גם תוצאה של סחר מתוחכם וערמומי. אין ספק כי לאנשים שונים היו אינטרסים שונים של שליטה במחירי היהלומים, ייקורם או הוזלתם וכדומה. אין זה מן הנמנע כי אותם בעלי אינטרסים היו אלה שיזמו והפיצו לעולם חלק מן הסיפורים והאמונות הטפלות שסבבו את היהלומים. כך או כך האמונות הטפלות לגבי היהלומים נוצרו. חלקן משעשעות, חלקן הזויות, חלקן מגוחכות אך כולן מעניינות. יהלומים נותרו בצורתם הגולמית עד למאה ה- 15. סיבה ברורה לכך היא הקושי בליטושם אך ייתכן שסיבה נוספת היא הורידה את המוטיבציה של האנשים מלנסות וללטש יהלומים. בזמנים קדומים האמינו שאם משנים יהלום בכל צורה הוא מאבד את כוחו המאגי. תכשיטים, טבעות אירוסין ויהלום - טבעות אירוסיןיהלום גלם כוח מאגי זה היה האמונה הרווחת כי ליהלומים יש איכויות של ריפוי וכל מה שאדם חולה צריך הוא יהלום שיוצמד למקור החולי. ההודים עשו חלוקה בין יהלומים איכותיים ליהלומים מאיכות ירודה. יהלומים איכותיים יכלו לרפא כל זיהום או הרעלה וגם מחלות נפש ואילו יהלומים ירודים גרמו למחלות כמו צרעת, צליעה ועוד. בקרב עמים רבים רווחה האמונה כי אדם ששם יהלום בפיו ישבור את שיניו, אם הוא יבלע את היהלום מערכת העיכול שלו ובראשה המעיים ינזקו קשות. בהקשר זה היתה אמונה רווחת במיוחד בקרב עמים רבים כי אבק יהלומים הוא רעל חזק ביותר שמשמעותו מוות כמעט מיידי. ישנם סיפורים רבים סביב אמונה זו ואחד הטוען כי סולטן תורכי אחד מת מהרעלת אבק יהלומים שגרמו לו בניו.
האמונה בכוחם המאגי של יהלומים הלכה והורחבה והאמונה בקרב עמים ותיקים היתה כי לוחם העונד יהלום בעת קרב מוגן לחלוטין מפני המוות. הסיבה העיקרית לכך היתה שהיהלום נתן ללוחם אומץ הלב, כוח פיסי ונחישות רבה והפך אותו לבלתי מנוצח. אך יהלומים לא היה חזקים רק בענייני קרב. הם היו חזק גם בעניינים שבלב. סיפורים במיתולוגיה היוונית מספרים כי בקצה חיציו של קופידון היו חודים עשויים יהלומים. יווני ידוע למדי הנקרא אפלטון פיתח חיבה פילוסופית לאבני יהלום. הוא חקר יהלומים מבחינה גאומטרית רציונלית אך במקביל גם האמין כי ביהלום חבויה נשמה של ישות שמימית. יוונים קדומים ממנו האמינו כי יהלומים הם למעשה דמעותיהם של האלים היוונים שישבו באולימפוס וצפו על האדמה. הסיבות לבכי של דמעות יהלומים היו ודאי לא מעטות.
ההודים גם כן ייחסו תכונות ליהלום והאמינו כי יהלום הוא בעל כוחות קסמים ואף בינה משל עצמו. מסיבה זו הם נהגו לשבץ יהלומים בעיניהם של פסלי האלילים שלהם. ההינדים האמינו כי יהלום פגום מביא מזל רע מאוד ואף יכול למנוע את גלגול הנשמה החשוב כל כך. השימוש הדתי לא הוגבל להודו וגם אבותינו שלנו שיבצו יהלומים בחשן הכהן הגדול. יהלומים ייצגו ככל הנראה את שבט זבולון אם כי אין הוכחה שמדובר ביהלומים שאנו מכירים היום וגם אם כן, היה מדובר ביהלומים בלתי מלוטשים.
ימי הביניים הביאו עימם שורה של אמונות טפלות מפחידות כיאה לתקופה האפלה ההיא. יהלומים נתפסו כקמע המביא מזל טוב ומגן מפני דברים מרושעים כמו מכשפות ושדים. היהלום נתפס כמגן נגד דיבוק מרושע התופס את האדם בפתאומיות לרוב בצורה של התקף שיגעון. באותם ימים התפתחה האמונה כי יהלום הוא גם פוליגרף היודע להבחין בין שקר לאמת בצורה פשוטה למדי: כאשר משקרים היהלום מתכהה ומאבד ברק וכאשר אומרים את האמת הוא נוצץ בכוח. תכשיטים, טבעות אירוסין ויהלום - טבעות אירוסין טבעות אירוסין גם כן זכו במקום של כבוד בעולם האמונות הטפלות. מרגע הצעת הנישואין, הכלה ענדה את טבעת אירוסין. כלה שהסירה את טבעת האירוסין לפני יום החתונה היתה זוכה לקיטונות של מזל רע. התופעה היתה מתעצמת אם אחד משני דברים היו קורים במקביל: הכלה היתה מחליפה טבעת אירוסין או הכלה היתה מאפשרת לאחרות למדוד את טבעת האירוסין שלה. במקרה האחרון, היתה תוצאה ודאית: המודדת התמימה לכאורה של טבעת האירוסין תגנוב את לב החתן ותשאיר את הכלה בשברון לבה. בנוסף, אישה רווקה שענדה טבעת כלשהי על אצבע טבעת האירוסין (לרוב מדובר בקמיצה של יד שמאל) תישאר רווקה לנצח.
סביר להניח כי מספר האמונות הטפלות לגבי יהלומים היה שווה למספר היהלומים בעולם. אבל סיפורי היהלומים הלכו והתמעטו עם השנים כנראה לנוכח התפתחות ההשכלה והטכנולוגיה. היום בעיני רבים ליהלומים בכלל ולטבעות אירוסין בפרט יש משמעות מרכזית אחת וסימבולית והיא, כמה פשוט, האהבה.